מדליית ארד הרמב"ם חכמי ישראל

מדליה רשמית, תשס"ט 2009
שניה בסדרה "חכמי ישראל"
הרמב"ם, רבנו משה בן מימון, תתצ"ה 1135 – תתקס"ה 1204, הוא גדול חכמי תורת ישראל מתקופת התלמוד ועד ימינו.
יוצר פורה בכל תחומי היהדות, הוגה דעות ומנהיג. מחשובי הפילוסופים בימי הביניים,
רופא ואיש מדע וחוקר משפיע לדורות. ספרו "היד החזקה" הקרוי גם "משנה תורה" הוא מפעל –יחיד מונומנטלי,
הגדול בכל תולדות ישראל, למן חתימת המשנה. בתוכנו הוא מכיל את כל תחומי התורה שבעל-פה בין אדם לחברו,
בין אדם למקום, בין אדם לעצמו, בזמן הזה ולעתיד לבוא. כל זאת – בלשון עברית דייקנית, צחה ומלוטשת,
בסדר הגיוני ובסגנון בהיר, סמכותי וחד משמעי. ספרו ההגותי "מורה נבוכים"
הוא הביטוי המופלא ביותר לבקשת שלימות החכמה ביהדות, ששיאה הוא גילוי הנבואה.
תוך התפייסות והתפלמסות עם הפילוסופיה היוונית והשיטות שנבעו ממנה – מבסס הרמב"ם את אמונת ישראל,
אמונה זכה בבורא העולם ומשגיחו.
הרמב"ם נולד בקורדובה אשר בספרד, ועקב רדיפות קנאי האיסלאם נדדה משפחתו לפס שבמרוקו,
משם עברה לארץ ישראל ומשם למצרים. מורו המובהק היה אביו, רבי מימון הדיין. למרות נדודיו ועיסוקיו,
חיבר ספרים רבים וחשובים מהם פירושים למשנה ולתלמוד, ופרקים בפילוסופיה וברפואה, וכן מאות תשובות הלכתיות.
עוד בחייו נתכנה בכינויי הערצה, אשר באו לתת ביטוי מילולי לעוצמתו ולרוחב דעתו.
כינויו בפי העם "הנשר הגדול" בא להמחיש את הדואה מעל הכול,
והפורס מוטת כנפיו לכל מרחבי התורה, העם והארץ. המבע "ממשה ועד משה
לא קם כמשה" מסמל גם הוא את רציפותם ועצמתם התורניים של מפעליו שבכתב ובעל-פה.
חותמו של הרמב"ם 800 שנה אחרי פטירתו, עדיין ניכר ומובחן על כל העולם היהודי.
הנהגתו הציבורית והנהגותיו האישיות הם מופת לחיי כלל ישראל ולעולם הרוח העשיר של הבית היהודי בכל אתר ואתר.
פני המדליה: בצד הפנים של המדליה "הנשר הגדול", המחשה לכינויו הידוע של הרמב"ם.
גב המדליה: צד הגב מבטא את החכמה והקדושה הגלומה בספרים היהודים, בהם הוגים חכמי ישראל בכל הדורות.
היקף: ההיקף במדליית הארד משונן, במדליות כסף וזהב חלק.
עיצוב: אהרון שבו.
גילוף: רומניה.
מיטבעה: מדליות ארד: רומניה
*התמונה להמחשה.